גילוי מוקדם של סרטן שד בעזרת אולטרסאונד 3D ותרמוגרפיה

 

 

החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן. כיום ידוע כי ניתן להפחית את הסיכון לחלות על ידי אימוץ אורח חיים בריא, ולהעלות את סיכויי הריפוי על ידי ביצוע הבדיקות המתאימות לאבחון מוקדם. נכון להיום, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי והצלת חיים.

 

השימוש בתרמוגרפיה ברפואה צובר תאוצה בעולם ומשפר בהרבה את יכולת הרופאים להגיע לגילוי מוקדם מאד של סרטן השד ומחלות שד אחרות. מערכות תרמוגרפיה רפואיות נעשו למרכיב מומלץ ומשמעותי במערך הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד בזכות מספר תכונות  ייחודיות לשיטה זו:

 

  • התרמוגרפיה בטוחה לחלוטין (כולל לנשים בהריון), לא פולשנית וללא כל קרינה של מכשירים.
  • הבדיקה מתבצעת ללא מגע וללא כאב.
  • באמצעות תרמוגרפיה ניתן לגלות סימנים למחלה מספר שנים לפני שניתן לגלות את המחלה בשיטות האחרות.
  • השיטה מתאימה לכל הגילאים, כולל לנשים צעירות.

 

  • השיטה מתאימה לכל גודל חזה, כולל לשדיים גדולים במיוחד, מבלי שרמת הדיוק נפגעת.

 

 

מהי תרמוגרפיה?

תרמוגרפיה היא שיטת מדידה ורישום של קרינת החום (קרינה אינפרה-אדומה) הנפלטת מהגוף. כיום משתמשים בתרמוגרפיה בעיקר במצלמות א"א (אינפרה-אדומות) דיגיטליות המאפשרות לשמור את הנתונים במחשב ולהעבירם תוך שניות לכל מקום בעולם לצורך פענוח, אבחון או אחסון. מערכות אלה נקראות בקיצור DITI     שהן ראשי תיבות של Digital Infrared Thermal Imaging    או בעברית: הדמיה אינפרה-אדומה תרמית דיגיטלית.

 

גידול סרטני זקוק לכלי דם חדשים שיזינו אותו, ולכן בסביבת הגידול המתפתח ישנה בד"כ זרימת דם רבה מהרגיל. זרימת הדם המוגברת מתבטאת בקרינת חום רבה יותר. המצלמה הא"א בה משתמשים כיום ברפואה מבחינה בשינויי טמפרטורה ברמת דיוק של 0.01 מעלות צלזיוס, ולכן היא יכולה לזהות גם שינויים פיזיולוגיים זעירים המתרחשים בשד. תרמוגרפיה  היא שיטת הבדיקה היחידה שיכולה לאתר אנגיוגנזיה (קבוצת כלי דם שנוצרת על ידי הגידול כדי להשיג מזון וחמצן), כשהגידול עדיין אינו גדול מראש סיכה, וכאשר עדיין קל יחסית לעצור את ההתפתחות הסרטנית ואף להירפא.

 

הבדיקה התרמוגרפית אינה באה במקום הבדיקות האחרות. היא מיועדת לתת לרופאים אמצעי  נוסף שמרחיב את יכולות הגילוי המוקדם והאבחון. כמו כן עשויה הבדיקה התרמוגרפית לחסוך בכמות קרינת הרנטגן שהנבדקות מקבלות בשיטות האחרות.

 

בדיקת סקר לאבחון וגילוי מוקדם של סרטן השד ע"י אולטרסאונד 3D

 

הבדיקה מתבצעת בטכנולוגיית אולטרסאונד מתוחכמת ומדוייקת המספקת תמונה בשלושה מיימדים של מבנה השד. הבדיקה אורכת מספר דקות. הבדיקה אינה מלווה בכאב בניגוד לבדיקת ממוגרפיה פשוטה.הסריקה הקצרה מתבצעת על ידי פליטת אותות אולטרסאונד במערך מעגלי של 360 המקובצים ברצף. התמונות נשלחות לצג באופן אוטומטי ויכולות להיערם "בדומה לפרוסות לחם" בטכנולוגיית התלת מימד.מספר מחקרים קליניים הראו כי הבדיקה החדשנית משפרת את הדיוק של זיהוי סרטן השד בנשים עם רקמה צפופה. עוד מוסיפים החוקרים כי שיטה זו בשילוב עם ממוגרפיה קלאסית מכפילות את פוטנציאל הגילוי המוקדם של הגידול בהשוואה לבדיקת ממוגרפיה לבדה.תהליך הסריקה נמשך פחות מ60 שניות. כמו כן, בדיקה תלת מימדית מונעת שגיאות אנושיות מאחר ונעשית בצורה אוטומטית וזאת בניגוד לבדיקות אחרות הנעשות באופן ידני.יתרון נוסף הוא העובדה שהבדיקה בטוחה למטופלת ונטולת קרינה, לכן ניתן לבצעה בנשים צעירות, נשים בהריון או נשים המניקות, מטופלות לאחר ניתוח או כאלה הנושאות שתלים בגופן.

 

 

הכרת הממסד הרפואי בתרמוגרפיה

ב-1982 אישר ה-FDA בארה"ב את השימוש בתרמוגרפיה כמרכיב משלים בתהליך הבדיקות לגילוי סרטן שד.

יותר מ-800 מחקרים בולטים על תרמוגרפיה ומחלות שד מופיעים באינדקס הספרות הרפואית. מאגר נתונים זה כולל יותר מ-300,000 נשים שהשתתפו במחקרים. חלק מהמחקרים הקיפו 10,000, 37,000, 60,000 ואף 85,000 נשים. חלק מהמחקרים המשיכו לעקוב אחרי נשים אלה במשך יותר מ-12 שנה.

הבדיקה התרמוגרפית מוכרת ככלי אבחון תקף ע"י ארגון הרופאים האמריקאים (AMA) וע"י ארגון הכירופרקטים האמריקאים (ACA) מאז שנת 1987, ע"י הועידה של הנוירו-כירורגים בארה"ב מ-1988 וע"י האקדמיה האמריקאית לרפואה פיזיקלית ושיקומית מ-1990.

התרמוגרפיה הרפואית מוכרת ומאושרת גם ע"י ה-CE (רשויות התקינה האירופאיות).

 

מאז סוף שנות החמישים של המאה ה-20 נערכים מחקרים אינטנסיביים לגבי השימוש בתרמוגרפיה לגילוי ואבחון מחלות שד.

בזכות ההתפתחויות הטכנולוגיות, רמת הדיוק של התרמוגרפיה כיום גבוהה לאין שיעור מרמתה לפני 15-20 שנה.

במחקרים מוקדמים בהם בדקו נשים צעירות בעזרת תרמוגרפיה, היו מקרים רבים בהם הראתה התרמוגרפיה סימנים להתפתחות המחלה ואילו הממוגרפיה לא מצאה דבר. מסקנתם של הרופאים שלא תמכו אז בתרמוגרפיה היתה שבדיקה זו אינה אמינה מאחר שהיא נותנת אחוז לא סביר של אבחונים חיוביים (כלומר, אבחונים האומרים שאכן יש סרטן). אך מחקרי המשך שעקבו במשך שנים אחרי אותן נשים הראו שהתפתחו אצלן גידולים סרטניים בדיוק באותם מקומות שהראתה התרמוגרפיה 10-5 שנים קודם לכן.

  

                    

מדוע יש צורך בשיטות חדשות לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד?

לממוגרפיה, שהיא כיום כלי האבחון העיקרי לסרטן השד, יש מספר חסרונות ובעיות:

 

  • הממוגרפיה לא מזהה תהליכים אלא רק מבנים אנטומיים (גושים במקרה הזה). הגודל המינימלי של גידול סרטני פולשני שהממוגרפיה יכולה לזהות הוא כ-4 מ"מ (במקרים רבים הממוגרפיה לא מזהה גם גושים גדולים יותר). לעיתים נדרשות מספר שנים עד שהגידול הסרטני יגיע לגודל זה.

 

 

  • הממוגרפיה משתמשת בקרינת רנטגן שהיא קרינה מייננת אשר עלולה לגרום נזק. ישנם חוקרים הטוענים שכ-12% מסה"כ מקרי סרטן השד כיום הם תוצאה של השפעת הקרינה של הממוגרפיה על הנבדקות. רמת הסיכון מהקרינה עולה כאשר הנבדקות הן נשים צעירות בגיל הפריון. 

 

 

  • בבדיקת נשים צעירות בגיל הפריון, רמת הדיוק של הממוגרפיה יורדת מאד, בעיקר בגלל צפיפות גבוהה של רקמת השד. אך דווקא לגבי נשים צעירות הגילוי המוקדם הוא בד"כ הרבה יותר קריטי כי אצלן הגידול הסרטני מתפתח בקצב מהיר בהרבה מקצב התפתחות הגידול אצל נשים מבוגרות.  

 

 

  • רמת הדיוק של הממוגרפיה יורדת ככל שהשד גדול יותר. 

 

 

  • הבדיקה מאד לא נעימה ואף כואבת, כי יש צורך ללחוץ את השד בין שני משטחים.  

 

 

  • ההערכה המקובלת היא שרמת האבחון השלילי השגוי (false negative) של הממוגרפיה הוא כ-10-15% ממקרי סרטן השד אצל הנבדקות בגילאי 50-69. כלומר, ב-10-15% מהבדיקות האבחון מראה שאין סרטן, למרות שלאחר מכן מסתבר שכן היה סרטן. יש מומחים הטוענים שאחוז האבחון השלילי אף גבוה יותר. רמת הדיוק מתחת לגיל 50 ומעל לגיל 69 יורדת, ולפעמים בצורה משמעותית. 

 

 

  • ב-5-15% מהמקרים עלולה הממוגרפיה לתת תוצאה שתתפרש ע"י הרופאים כסרטן או חשד לסרטן  למרות שלאחר מכן מסתבר שזו טעות (false positive). אצל נשים בגיל הפריון עלולה רמת האבחון החיובי השגוי ((false positive של ממוגרפיה להגיע עד ל- 89% (כלומר, מספר המקרים אצל נשים צעירות בו מראה הממוגרפיה כאילו יש סרטן למרות שאין עלול להגיע עד ל-89%). 

 

 

  • ישנן הגבלות שמונעות או מצמצמות את השימוש בממוגרפיה אצל נשים לאחר ניתוח או הקרנות. 

 

 

  • לנשים עם שתלים בשדיים אסור לעבור בדיקה ממוגרפית. 

 

 

  • במקרים רבים של סרטן השד מופיעה התפתחות סרטנית גם בצינורות הלימפה בקרבת השד ובבית השחי. הממוגרפיה לא אמורה ולא יכולה לגלות התפתחות סרטנית כזו כשהיא מחוץ לשד עצמו. 

 

 

 

מהם יתרונותיה של התרמוגרפיה כבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד?

 

 

  • התרמוגרפיה מזהה תהליכים המתרחשים בגוף, ולכן ניתן לגלות באמצעותה סימנים של התפתחות תהליך סרטני זמן רב לפני שמופיע גידול הניתן לזיהוי ע"י ממוגרפיה או ע"י מישוש ידני. בשלב כה מוקדם לא ניתן להוכיח שהממצא בבדיקה התרמוגרפית הוא אכן גידול סרטני, אך הדבר מאפשר לאישה להיות ערנית יותר  ולהתחיל בתהליכי ריפוי או מניעה הרבה יותר מוקדם ממה שמקובל כיום.

 

 

  • בטיחות. המערכת אינה משדרת שום קרינה, אלא רק קולטת את קרינת החום של הגוף, ולכן היא בטוחה לחלוטין בכל הגילים. 

 

 

  • רמת הדיוק של הבדיקה התרמוגרפית אינה תלויה בגיל הנבדקת או במידת צפיפות רקמת השד והיא נשארת בכל מקרה גבוהה מ-80%. יתרון זה של התרמוגרפיה וכן העובדה שאין בה כל סיכון, יכול לעזור בפתרון הבעיה כיצד להגיע לגילוי המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר תוך הקטנת מספר הטעויות באבחון למינימום. אחד הרעיונות המעניינים בכיוון זה הוא שכל אישה תעבור בדיקה תרמוגרפית אחת לשנה מגיל 18. הבדיקה פשוטה, קצרה וזולה יחסית. כאשר מתחילים בגיל צעיר, בו מרבית הנשים עדיין בריאות, ניתן ליצור בסיס נתונים התחלתי לכל אשה, ואז יהיה ניתן לזהות בבדיקה השנתית אפילו שינויים זעירים ביותר המתחוללים בשד.

 

 

  • רמת הדיוק הגבוהה של הבדיקה התרמוגרפית אינה מושפעת מגודל השד.

 

 

  • הבדיקה התרמוגרפית נעשית ללא כל מגע ואינה כרוכה בכאבים. הצילום נעשה ממרחק של כ- 1 מטר באווירה נינוחה ונעימה.

 

 

  • קביעת רמת האבחון השלילי השגוי (False Negative - תוצאת בדיקה האומרת בטעות שאין סרטן, למרות שיש סרטן) משתנה בין המחקרים השונים. ההערכה המקובלת כיום היא שרמת האבחון השלילי השגוי בתרמוגרפיה עומדת על כ-3% בלבד. רמת דיוק זו נכונה גם לנשים צעירות בכל הגילים, גם לנשים מעל גיל 70 וכן גם לנשים עם שדיים גדולים או בעלי רקמה צפופה. משמעות הדבר היא שאם בדיקה תרמוגרפית מראה שאין סימנים לסרטן השד, נכונה קביעה זו בכ-97% מהמקרים !!!

 

 

  • רמת האבחון החיובי השגוי (false positive – כלומר, אבחון האומר בטעות שיש סרטן, אך למעשה אין) בתרמוגרפיה דומה לרמת התוצאות השליליות השגויות שלה, והיא עומדת על כ-9%. רמת הדיוק נשארת גבוהה גם בבדיקת נשים צעירות בעלות רקמת שד צפופה וגם בבדיקת שדיים גדולים.

 

 

  • אין שום מניעה לבצע בדיקה תרמוגרפית לנשים לאחר ניתוח או הקרנות.

 

 

  • אין שום מניעה לבצע בדיקה תרמוגרפית לנשים עם שתלים בשדיים.

 

 

  • התרמוגרפיה יכולה לזהות תהליכים לא תקינים בכל האזורים בחזה, כולל גם מתחת לבית השחי.

 

 

 

כפי שניתן לראות, לתרמוגרפיה יש יתרונות בולטים במספר תחומים, אך גם היא לא נותנת פתרון של 100% בגילוי ואבחון של סרטן השד. שילוב נכון של תרמוגרפיה וממוגרפיה מעלה את רמת הדיוק של האבחון ל-95%.

הגישה המומלצת היא לנצל את היתרונות של כל אחת משיטות בדיקה אלה. לדוגמא: כאשר בדיקה תרמוגרפית נעשית לפני בדיקה ממוגרפית, ניתן במקרים רבים לכוון את הרופא למקד את הבדיקה הממוגרפית באותם מקומות שנמצאו בתרמוגרפיה כחשודים, ובכך להגיע לרמת אבחון טובה יותר.

 

 

לסיכום

התרמוגרפיה היא כלי עזר חשוב ויעיל בשמירה על בריאות השד.

בזכות יתרונותיה, יש להניח שהתרמוגרפיה תשתלב בעתיד בכל מכוני הבדיקה לגילוי מוקדם של מחלות שד. אך עד אז, הבדיקה התרמוגרפית מומלצת במיוחד לנשים שהממוגרפיה אינה מתאימה או פחות מדויקת לגביהן: נשים בגיל הפריון או בעלות רקמת שד צפופה במיוחד, נשים עם שדיים גדולים, נשים עם שתלים בחזה ונשים לאחר ניתוח או הקרנות.

התרמוגרפיה יכולה לגלות התפתחות סרטנית בשלבים מוקדמים ביותר ולכן אישה שנמצאו אצלה סימנים למחלה יכולה להתחיל בטיפול מונע, הרבה לפני שהמחלה הגיעה לשלב שבו נהוג להתחיל בטיפולים האגרסיביים המקובלים.

 

כדי שהטיפול המונע יהיה יעיל, חשוב להיעזר ברופאים או מטפלים העוסקים ברפואה מונעת או ברפואה משלימה, המבינים את גורמי המחלה ומתמצאים בשיטות לריפוי סרטן השד.

 

מהי בדיקת אולטרסאונד שד?

 

בדיקת ממוגרפיה הינה הבדיקה הראשונה כסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד. לצדה עומדת , שתשמש במקרים האלו:

 

בדיקה משלימה לבדיקת ממוגרפיה: 

אולטרסאונד ייעשה לעתים לאחר בדיקת ממוגרפיה אשר העלתה ממצאים לא ברורים, במטרה לבחון בצורה טובה יותר את אותם ממצאים ולאפיין אותם

בחינת אזורים אליהם בדיקת ממוגרפיה לא מגיעה:

 האולטרסאונד מאפשר לבחון אזורים בגוף אותם הממוגרפיה לא יכולה לכסות, כמו אזור בית השחי

בדיקת שד צפוף: 

ישנן נשים להן רקמת שד צפופה אשר מורידה מרגישות בדיקת הממוגרפיה. במקרים כאלו מומלץ להוסיף לבדיקה את בדיקת האולטרסאונד, המעלה את יכולת האיתור של גושים בשד

ביצוע ביופסיה:

 ביופסיה היא פעולה בה נלקחת דגימת רקמות מתוך השד, מאזור בו על פי החשד מתפתח גידול סרטני. הביופסיה נעשית בעזרת מחט דקה וניתן לבצעה בצורה מדויקת מאוד תחת הנחיית אולטרסאונד

בדיקת שד לנשים מתחת לגיל 30: 

בדיקת האולטרסאונד היא בדיקת הבחירה לנשים מתחת לגיל 30 אצלן התגלה ממצא חשוד בעת מישוש השד.

 

אחד היתרונות הגדולים שמציעה בדיקת אולטרסאונד שד הוא הימנעות מחשיפה לקרינה מסוכנת, לעומת שחושפת את המטופלת לקרינה, גם אם ברמה נמוכה. לצד כל אלו יש לדעת כי בדיקת האולטרסאונד אינה מהווה תחליף לבדיקת הממוגרפיה.

במהלך הבדיקה ניתן לזהות את הממצאים הבאים:

 

ציסטות פשוטות (גידולים שפירים מלאים בנוזל)

ציסטות מורכבות

גידולים שפירים

גידולים ממאירים

קשרי לימפה (בלוטות לימפה) נגועים בסרטן

 

 

תכונותיה של בדיקת האולטרסאונד שד משמעותיות מאוד. האפשרות להבחין בין הממצאים השונים ולאתר ממצאים אותם בדיקת הממוגרפיה מתקשה לגלות, משפרת משמעותית את יכולות הצוות הרפואי .

 

כיצד מתבצעת הבדיקה בפועל?

 

בדיקת אולטרסאונד שד, ככל בדיקת אולטרסאונד אחרת, משתמשת בגלי קול בתדרים גבוהים אותם יוצר מתמר מיוחד. גלי הקול, אותם האוזן האנושית אינה קולטת, יוצרים תהודה המאפשרת למפות את מבנה האיבר הנבדק וליצור תמונה מדויקת של הרקמות.

בדיקת השד באמצעות אולטרסאונד אינה מצריכה הכנות מיוחדות ואינה גורמת כאבים, אלא אי נוחות קלה לכל היותר. טרם הבדיקה יימרח על השד ג'ל מיוחד אשר משפר את הולכת גלי הקול מהמתמר ואליו בחזרה. לאחר מריחת הג'ל יחל הרופא הבודק להעביר את המתמר על האזור הנבדק ויוכל לראות מיד את תמונת השד על פני מסך שנמצא מול עיניו. הבדיקה נמשכת חצי שעה לכל היותר ומאפשרת חזרה מידית לשגרת היומיום.

 

GlobalEx         טל: 03-6760602

ת.ד. 7639, רמת גן מיקוד 52176

שעות פעילות

בימים א'-ה' בשעות 09:00-19:00. בימי שישי , ערבי חג וחול המועד המרכז סגור.

כתובתנו : רחוב בן גוריון 24 רמת גן קומה 6 בית ליגב.

 

גילוי מוקדם סרטן